להפקיע את הטיפול באשפה מהמשרד להגנת הסביבה. ניצול האשפה צריך להיות באחריות השר הממונה על האנרגיה (RDF *) והשר הממונה על התעשייה והמסחר (מיחזור, שם כללי PC לניצול האשפה).ניתוק הקשר בין האחריות לטיפול בזבל ובין האחריות להקפדה על מניעת זיהומים תשפר את תפקוד המשרד להגנת הסביבה ותמנע ניגוד עניינים.
מקומם של הבקבוקים, האריזות והניירות בזרם האשפה הכללי, כאשר המיון ייעשה במרכזים מרחביים, כדוגמת "חיריה".
שלא יטילו את האיסוף על היצרנים של המשקאות (חוק הפיקדון) ושאר המוצרים (חוק האריזות), שלא יסתובבו עוד משאיות ברחובות הפקוקים.
בכל מקרה, עד שיבוטל חוק הפיקדון: דמי הפיקדון יופקדו ב"הקרן לשמירת הניקיון", כך שעודף הכסף ישמש למטרות האמיתיות של הקרן, במקום שיעשירו את יצרני המשקאות. לא תהיה חשיבות למידת עמידת תאגיד המיחזור במכסת איסוף הבקבוקים ולא יטילו עליהם קנסות. ככל שייאספו פחות בקבוקים – הקרן לשמירת הניקיון תרוויח יותר.
באחריות של המשרד להגנת הסביבה יהיה המסע להקפדה על הניקיון, על חסכון ועל צרכנות נבונה, בדומה לקמפיין שהיה בעניין שמירת פרחי הבר.
* דלק ממקור פסולת
RDF – Refuse Derived Fuel

•בעירה מעורבת בדלק בתחנות כח
•
מפעלי ייצור

RDF
– עשרות בארה"ב, כ 50 באירופה המייצרים 3 מיליון טון\שנה שהם כ 15% מסך הטיפול התרמי (רק כמחצית מפסולת עירונית)

•כבשני מלט – ניסיון עולמי רב ומתפתח מהר, הכמויות זניחות לעומת המסה הכללית של הפסולת לסילוק (באירופה כ 1%)
•הערכה לישראל (בכבשני מלט "נשר") – כ 300,000 טון\שנה עם חיסכון 50% בהוצאות דלק באתר רמלה

קטגוריה:ממשלשתף בפייסבוק

הצעת החוק הועלתה על-ידי יאיר שפי בתאריך 26/02/10